#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קב. 1 האם מותר לתת פירות שביעית למשרה וכבוסה, מלוגמא זילוף ואפקטויזין ומדוע?	"חכמים דרשו &quot;לאכלה&quot; ולא למשרה וכבוסה, ומאי דכתיב &quot;לכם&quot; לכל צרכיכם רק מי שדומיא לאכילה שהנאתם וביעורם שווה.<p dir=""rtl"">ר' יוסי דורש &quot;לכם&quot; לכל צרכיכם אפ' אין הנאתם וביעורם שווה, ולכן למשרה וכבוסה גם מותר לתת, ומ&quot;לאכלה&quot; מיעט מה שאינו שווה בכל אדם כגון מלוגמא זילוף ואפקטויזין.</p>"	בבא קמא קב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קב. 2 'יתיב רב יוסף אחורי דרבי אבא קמיה דרב הונא ויתיב רב הונא וקאמר הלכה כרבי יהושע בן קרחה והלכה כרבי יהודה אהדרינהו רב יוסף לאפיה' לענין מה אמר הלכה ובמה נחלקו?	"ר' יהושע בן קרחה אמר מלוה בשטר אין נפרעים מהגוים בג' יום לפני אידיהן, אבל מלוה ע&quot;פ גובים מפני שמציל מדין. ר' יהודה במשנה שחור וצבעו אדום אם השבח יתר על היציאה וכו' ידו על התחתונה.<p dir=""rtl"">שהלכה כריב&quot;ק ודאי צריך לומר שהוא יחיד כנגד רבים. שהלכה כר&quot;י סבר רב יוסף שלא צריך לומר שזה מחלוקת ואח&quot;כ סתם בב&quot;מ 'כל המשנה ידו על התחתונה'. ורב הונא סבר אין סדר למשנה בשני מסכתות ואולי זה סתם ואח&quot;כ מחלוקת, ורב יוסף או שסבר שכל נזיקין היא מסכת אחת, או כיון דתני לה גבי הלכתא פסיקתא ודאי שהלכה כסתם.</p>"	בבא קמא קב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קב: 1 הנותן מעות לשלוחו ליקח לו חיטים ולקח שעורים ופחתו והשביחו מי הפסיד או הרוויח ומודע?	"אם פחתו - ודאי פחתו לו (דלאו לעוותיה שדריה).<p dir=""rtl"">אם הותירו - תני חדא לו ותני חדא לאמצע. ר' יוחנן אמר לר&quot;מ דשינוי קונה קנה והשביחו לו, ולר' יהודה שאמר שינוי אינו קונה השביחו לאמצע. מחכו עליה במערבא וכי מי הודיע לבעל חיטין שיקנה חיטין לבעל המעות {ומה שקנה אם לקח חיטין, משום דשליחותיהו קעביד. מכל מקום אבל אין טענה זו מוסכמת כלל}. מתקיף ליה ר&quot;א שאף ר&quot;מ לא אמר בדבר שלקח לסחורה (דניחא ליה בכל דבר שיש בו רווח), לכן אמר שהכל ר&quot;מ ואם לקח לאכילה השבח לו ולסחורה השבח לאמצע.</p>"	בבא קמא קב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קב: 2 הקונה בשביל אחר האם הם נקנים למשלח או לא (כששינה מדבריו וכשלא שינה)?	"אם לא שינה דבריו - כו&quot;ע מודים שהוא שליח שלו וקנה [מכל מקום אין ראיה מהמשנה שחייבי ערכין אין לו בצבע שצבע לשם אשתו ובניו, דאיכא למימר ששם הטעם שנעשה כמי שהקנה להן כסות אשתו ובניו מעיקרא}.<p dir=""rtl"">אם שינה מדבריו כגון שאמר לו לקנות חיטים וקנה שעורים - ר' יוחנן סבר שקנה למשלח, ומחכו עליה בני מערבא ואמרו שלא קנה אלא אם כן הודיע למוכר שקונה בשבילו, שצריך דעת מקנה.</p>"	בבא קמא קב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קב: 3 'תנו רבנן הלוקח שדה בשם חבירו - אין כופין אותו למכור, ואם אמר לו על מנת - כופין אותו למכור' במאי עסקינן ומאי קמ&quot;ל (למסקנא)?	"אמר אביי ה&quot;ק: הלוקח שדה בשם חבירו, אין כופין את המוכר למכור זימנא אחריתי. וקמ&quot;ל שאין הלוקח יכול לטעון שהמוכר ידע שקונה בשביל עצמו וכתב שם של אחר להציל את השדה שלא יקחו ממנו, שאומר המוכר ללוקח שיש לו ענין עם מי שהשטר על שמו, ושהוא יכתוב לו. <p dir=""rtl"">אם אמר לו על מנת כופין את המוכר למכור - אפ' לא התנה מפורש, אלא אמר לעדים בפניו שהוא צריך עוד שטר, אין המוכר יכול לומר שהתכון שצריך מההוא שהשטר רשום על שמו, שלכן אמר להם בפני המוכר.</p>"	בבא קמא קב:		
